<h1>הגהות שערי דורא סימנים נ"ב—נ"ד</h1>
<h2>דף סז:</h2>
ומסיק פרק אלו טרפות א)תולעים שנמצאו בכבד או בחתיכה בשר אסורים התולעים כיון שבחיי הבהמה באין לשם ובחתיכות דג מותרים כדפירש טעמא לעיל (בסי' מ"ז) בדברי ראב"ן דבבהמה אסורין דבעי שחיטה ושחיטה אינו מתיר רק הבשר ובדגים שרי דבאסיפה בעלמא סגי. ומיהו מסיק שם (וכן תמצא הסוגי' עד סופה בסה"ת סי' ל"ה) דאף בדגים אסירי דקאמר דהלכתא קוקניא אסירי ופיר"ת תולעים שבדגים משום דעיילי באוניה כי נאים דאינם גדילים בגוף הדג אלא מעלמא נכנסים באזנו כשהוא ישן וכבר שרצו על הארץ והלכך קיימ"ל דכולהו אסירי בין תולעים הנמצאים בחתיכת בשר בין תולעים הנמצאים בחתיכות דגים וכ"ש בבני מעיים דאיכא למימר דמעלמא אתו אבל לאחר שחיטה שנשחטה הבהמה ימים הרבה אם באו תולעים בבשר או בגבינה או בדגים מחמת סירחון אז אפי' התולעים עצמן מותרין אפי' פירשו על הגג אע"ג (דאיכא) [דהיכא] דפירש על גב גג תמרה אסורה משום שרץ השורץ על הארץ הני מילי כי פירשו מחיים אבל תולעים מתים שנמצאים בקערה שנפלו מן הבשר שסרח אין בכך כלום ולא חיישינן שמא פירש מחיים לחוץ דמסתמא אותן שהיו חיים לחוץ נפלו כשהדיח הבשר. וכן תולעים הגדילים במים שבכלי או במים המכונסים על הארץ מותרין כדתניא מניין לרבות בורות שיחין ומערות ששוחה ושותה מהן ואינו נמנע מן התולעים ואינו חושש משום שרץ השורץ על הארץ תלמוד לומר [ויקרא י"א] את זה תאכלו מכל אשר במים ואפילו פירש מחיים לדופני הכלי או בדופני הבורות חוץ למים מותרים משום דהיינו רביתייהו אבל פירשו מחיים לדופני הכלי מבחוץ וכן חוץ לבור ואחר כך חזרו או מתו אסורים משום שרץ השורץ על הארץ, וכן מוכין שהן יבחושין קטנים הרגילים לגדל ביין ובשכר מותרים לשתות עם השכר אבל אם ב)סינן היין או השכר דרך תבן או דרך מטלית שנשארו למעלה במטלית ואח"כ (פרחו) (ס"א פירשו) היבחושין מתוך המשמרת למטה בשכר או ניער היבחושין למטה בשכר אסורים וכל זה איתא בהדיא בפרק א"ט דקאמר ואת נבלתם תשקצו לרבות יבחושין שסינן. וכן ג)תולעים הגדילים בקמח מותרים ואם נשארו בנפה אסורים. [שערי דורא הלכ' דג טמא סימנים נ"ב—נ"ד]. א)0תולעים שנמצאו בכבד ובריאה אסורים. וכשנמצא בגוף הדגים כשר וכשנמצא בחוטמן של דגים ובמעיהן אסורים ע"כ ס' א"ז ס"פ א"ט ובא"ז הגדול פי' הטעם דהנמצאים בגוף הדגים ברור לנו דלא אתו מעלמא אלא מגוף הדג גדל. אבל הנמצאים בחוטמין או שבמעיהן יש לחוש דאתו מעלמא ועייל באוניה כי נאים הלכך אסור. הגה אחרת שמעתי שכ' מהר"י ברבי מרדכי בפסקיו שקמח שהתליע בכד אפי' אם פירשו התולעים לכותלי הכד וחזרו לתוך הקמח שמותרין כמו משקין שהתליעו ופירשו לדופני החביות. ואומר אני כי שגגה היה כי לשם יש ייתור מכל אשר במים לרבות בורות שיחין ומערות ששוחה ושותה מהן ואינו נמנע כדאיתא פא"ט אבל יבחושין שבכליסין וזיזין שבעדשין אפי' פירשו לגג נאסרו ואפי' פירשו מקצתן לאויר העולם בעיא הוא ולא איפשטא ליה וע"כ איסור גמור הוא. ושמעתי שרבינו הא"ז אביו זצ"ל עשה מעשה כן שהתליע [קמח] חטים וצוה להוליכו לנהר דונא"י להשליכו בו ולא רצה להתיר למכור לגוי פן יאפנו פת וימכרנה לישראל תשובה מהר"ח א"ז. ב)0לפיכך משקה שדרך לגדל בו שרצים אסור לסנן בלילה שמא יחזרו השרצים לתוך הכלי ויבא לשתותן והרי כבר פירשו, אכן מסתמא אין לחוש שמא פירשו כ"ז שאין הוכחה בדבר. י"ד סי' פ"ד. ג)0הגה ד"ק כי"פ כי"א ואם שרצו בקמח אסורין עכ"ל רוקח. ד"ו סי' מ"ח הגה תולעים הנשארים בקמח מותרים ואם שרצו בנפה אסורים עכ"ל רוקח וכ"ה ברוקח שלנו סי' תס"א אולם ד"י תולעים הנמצאים בקמח מותרים ואם שרצו בקמח אסורין ואם נשארו בנפה אסורין עכ"ל רוקח.
